גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות שכירות י׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט ש״ו:ג׳
טור חושן משפט של״ג:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט ש״ו:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט של״ג:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט ש״ו:ג׳
טור חושן משפט של״ג:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט ש״ו:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט של״ג:ה׳
תנו רבנן הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר, לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר – פירוש לא ישאל, ואם עבר ושאל לחכם אחר וטיהר או התיר לא מהני מידי.א דהכא ודאי לאו בטועה בדבר משנה, דבהא ודאי חוזר הוא בעל דבר לישאל.ב אלא בטועה בשיקול הדעת, וכשטועה בשיקול הדעת קם דינא ואין טעותו חוזר, כדמוכח בסנהדרין.ג ופירוש טועה בדבר משנה, כל שטועה בהלכה פסוקה, וטועה בשיקול הדעת הוא הלכה שאינה בדבר מפורש, אלא משיקול דעתו טועה, כגון תרי אמוראי או תרי תנאי דפליגי, וסוגיין כחד מינייהו, כלומר שהסוגיא נוטה כאחד מהם, והלך הוא ועשה כדברי האחר, ובהא אמרינן קם דינא ואין טעותו חוזר, כדאיתא התם בסנהדרין בהדיא.
היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר – פירוש כאחת.
אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין – פירוש איכא דאמריד מנין שנים. איכא דאמריה מנין תלמידים מסכימין לדעתו.
הלך אחריו ואם לאו בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל – פירוש דלא אמרינן קם דינא אלא כשהורה הוא תחלה לאיסור, אבל בשנחלקו כאחת לא. אמר רב יוסף הלכה בר׳ יהושע בן קרחה.
תנו רבנן כל הפושעים שחזרו אין מקבלין אותן עולמית דברי ר׳ [מאיר] – פירוש במתניתאו לאו הכי תניא, אלא וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית [כאן נמחקו שלש שורות בכ״י]. חזרו בהן במטמוניות אין מקבלין אותן – פירוש דהשתא נראה [דהא שקבלה] עליו לאו מעליתא היא.
בפרהסיא מקבלין אותן – איכא דאמרי עשו דבריהם פירוש מה שנחשדו בו, במטמוניות, מקבלין אותן. בפרהסיא אין מקבלין אותן, כיון שנתפקרו בעבירה. ר׳ שמעון ור׳ יהושע אומ׳ בין כך ובין כך מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים. אע״פ שהם שובבים, מכל [מקום] ראוי לקבל בתשובה. א״ר יצחק איש כפר עיטוש א״ר יוחנן הלכה כאותו הזוג.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין – פירוש איכא דאמריד מנין שנים. איכא דאמריה מנין תלמידים מסכימין לדעתו.
הלך אחריו ואם לאו בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל – פירוש דלא אמרינן קם דינא אלא כשהורה הוא תחלה לאיסור, אבל בשנחלקו כאחת לא. אמר רב יוסף הלכה בר׳ יהושע בן קרחה.
תנו רבנן כל הפושעים שחזרו אין מקבלין אותן עולמית דברי ר׳ [מאיר] – פירוש במתניתאו לאו הכי תניא, אלא וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית [כאן נמחקו שלש שורות בכ״י]. חזרו בהן במטמוניות אין מקבלין אותן – פירוש דהשתא נראה [דהא שקבלה] עליו לאו מעליתא היא.
בפרהסיא מקבלין אותן – איכא דאמרי עשו דבריהם פירוש מה שנחשדו בו, במטמוניות, מקבלין אותן. בפרהסיא אין מקבלין אותן, כיון שנתפקרו בעבירה. ר׳ שמעון ור׳ יהושע אומ׳ בין כך ובין כך מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים. אע״פ שהם שובבים, מכל [מקום] ראוי לקבל בתשובה. א״ר יצחק איש כפר עיטוש א״ר יוחנן הלכה כאותו הזוג.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
א וכ״כ הראב״ד. ועיין ברשב״א ברא״ש ובר״ן, ובתוספות רבנו אלחנן ד״ה הנשאל ובתוד״ה הנשאל.
ב וכ״כ הרשב״א והריטב״א והנמוקי יוסף והש״ג אות ג.
ד ראב״ד ד״ה הלך.
ה הרמב״ם פ״ב מה׳ ממרים ה״ב. ועין מאירי ד״ה נשאלה. ובריטב״א ד״ה היו. וה״ר יהונתן פירש ״שרבץ תורה בישראל״, ובנמוקי יוסף ״שרבץ תורה הרבה״ ונראה לי שכן צריך לומר ברבנו יהונתן.
הערות
Gemara
Peirush